קופות גמל

כמו תוכניות חיסכון אחרות גם קופות גמל הן תוכניות חיסכון לטווח הארוך והבינוני מהן ניתן למשוך את הנצבר בעתיד. 

במסגרתן ניתן לקבל ייעוץ אודות קופות גמל בנוסף לתוכניות חיסכון כדאיות אחרות דומות במאפיינן לחיסכון במסגרת של קופות גמל.

קופות הגמל מהוות בעצם שם כולל בעבור חסכונות פנסיוניים לטווחים הארוכים והבינוניים. בתוך שם זה ניתן להצביע על מסלולי חיסכון בדמות תגמולים, קרנות השתלמות, קרן מחלה, פיצויים ועוד.

פעילותן של קופות גמל מוסדרות על בסיס שני חוקים עיקריים: חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (קופות גמל) – התשס"ה 2005 ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) – תשכ"ד 1964. כמו כן קיימות תקנות נוספות אודות קופות גמל של נציבות מס הכנסה בנושאים ממוקדים יותר וזאת על ידי חוזרים המפורסמים מעת לעת.

אלו המפקידים לקופות גמל לא חייבים להיות רק שכירים והאפשרויות קיימות גם עבור עצמאיים. בישראל מעודדים את התושבים בחיסכון במסגרת של קופות גמל כבסיס חשוב להשקעות עתידיות ובשל הכדאיות, כשהפקדה בקופת גמל מביאה לניכוי ממס, זיכוי ופטור במקרים של הפקדה.

דמי הניהול בעבור קופות גמל נגבים בסיכום של עד 2% לשנה (שהוא בעצם 0.167% לחודש). גביית דמי הניהול היא בשיעור קבוע וללא קשר ותלות בתשואת הקופה במיוחד בשל היותה קופת חיסכון לטווח הארוך. החשש הוא שגביית דמי ניהול ביחס לתשואה המופקת מקופת הגמל עלולה לגרום למקרים של לקיחת סיכונים גדולים על ידי מהנלי התיקים. חשוב לציין ולומר שגם על מנהלי התיקים אסור להתנות שכרם למול רווחי הלקוחות והתשואות מקופות הגמל.

בראייה משפטית נחשבות קופות גמל כנאמנויות. מהוות הן מאגר של נכסים המוחזקות תחת אחריות של נאמן (מעסיק) לטובת נהנים ממנה (עובדים), להם יש זכות בנכסי הקופה ובמשיכת הכספים זאת בכפוף לתנאים שנקבעו מראש על ידי תקנון בקופה ופקודות מס הכנסה.

במסגרת תקנות קופות הגמל הדירקטוריון וועדת ההשקעות בכל חברה נושאות באחריות לפעילות הקופות ולהתניית מדיניות ההשקעות שלה. מעבר לכך, קיימים סביב קופות גמל כללי מסגרת. אלו נוגעות למגבלות יציבות, בחלקן מוטל הגבלות על השקעות חיצוניות ועוד. באפשרות כל אחד לבחור באופי קופה המתאים ותואם לו ואף לבדוק ולראות את הרכב השקעות קופות הגמל באתר באינטרנט של משרד האוצר.