המוגדרות בחוק והופכות אותן לכדאיות. בעזרת הידע המקצועי הקיים ניתן יהיה לקבל שירותי מקצועי אודות קרנות השתלמות הקיימות בשוק ולהיחשף אף לאפיקי חיסכון נוספים וכדאיים.

קרנות השתלמות מהוות קופות חיסכון לציבור השכירים, עצמאיים וחברי מושבים וקיבוצים וזאת בעבור מימון השתלמויות ולימודים. כיום ניתן להצביע על קרנות אלו כאפיקי חיסכון לטווח הבינוני בעלות פטור ממס המאפיינות קרנות חיסכון בטווחים הארוכים.

כיום רק מעט יותר משליש (37%) מהשכירים הם בעלי קרנות השתלמות. בקרב העשירון העליון זוכים הם בכ-81% מהטבת מס זו ששווייה בשנה הוא כ-2.5 מיליארד ₪. בשל פער קיים זה הומלץ בשנת 2000 בביטול פטור ממס בקרן זו, אך הדבר לא מומש וזאת בשל התנגדות מצד ההסתדרות.

לאחר 3 שנים מאז ביסוס של קרנות השתלמות ניתן לעשות שימוש בכסף שנצבר למימון השתלמויות ולימודים וזאת ללא תשלום מס. פטור ממס יינתן אף אחר 6 שנים של הקרן ושימוש לאחר תקופה זו מתיר לעשות בו שימוש לאו דווקא להשתלמויות ולימודים. האפשרות בהמתנה של 6 שנים ושימוש בכספי קרנות ההשתלמות למטרות אחרות הפכו אותו לבסיס השקעות כדאי על רבים. כמו כן, ניתן לפתוח במקביל קרנות השתלמות חדשות ובכך ליצור מצב של מועדי נזילות שונים בעתיד. יתרון נוסף מאפשר איחוד של קרנות השתלמות והעברת כספים מאחת השנייה מבלי לפגוע בותק של אחת מהן.

באפשרותם של שכירים להפקיד בכל חודש לקרנות השתלמות עד לגובה של 2.5% משכרם, כשהמעביד יכול להוסיף להפקדה זו עד לגובה של 7.5% מה שבסך הכול יכול להיות מופרש לקרן השתלמות בכל חודש כ-10% מהשכר. תקרת ההפקדה עצמה לחודש עומדת על 15,712 ₪. בשנת 1996 התאפשר גם לעצמאיים לפתוח קרנות השתלמות וזאת במסגרת מגבלות אחרות. עצמאי רשאי בהפקדה של עד 7% מהכנסותיו וזאת בתקרה של 17,880 ₪ לשנה.

מעבר למה שהוזכר מעלה חשוב להכיר בזכויות וסייגים נוספים הקשורים לקרנות השתלמות:

–          הפסקת תשלומים לקרן השתלמות, תהה הסיבה אשר תהה, לא פוגעת בותק שלה וביכולת למשוך כספים ממנה כפי המוסכם.

–          הותק בקרן נספר מרגע ההפקדה הראשונה בו.

–          במקרה מצער של פטירה ניתן למשוך את כספי קרן ההשלמות באופן מיידי.

–          קיימת אפשרות של משיכת כספים מקרן השתלמות חדשה וזאת על בסיס קרן השלמות ותיקה יותר שטרם בוצעו ממנה משיכה של כספים.